ידוע שכאב מיועד להתריע על פגיעה ברקמות הגוף ולגרום לנו להימנע מנזק נוסף. הבעיה נוצרת כאשר הכאב נמשך לאורך זמן גם לאחר שהפגיעה הראשונית חלפה, כמו אזעקה של רכב המיועדת להתריע על פריצה אולם ממשיכה לצפצף גם אחרי שהסכנה חלפה. כאב הנמשך לאורך זמן פוגע בתפקוד בכל מישורי החיים,מצב רוח,עבודה, שינה, מצב רוח, יחסים בתוך המשפחה ומחוצה לה ומגביר צריכת שירותי רפואה. רפואת הכאב מתמקדת בניסיון לתת מענה לבעיית הכאב על מישוריו השונים. במחקרים רבים נמצא כי בעת כאב כרוני ( כזה הנמשך מעל מספר חודשים), התייחסות בו זמנית למישורים הגופניים והנפשיים משפרת לעין ערוך את יכולת האדם הסובל לחזור לתפקוד.

פרולותרפיה הנה שיטה המבוססת על הזרקות ומשמשת לטיפול בבעיות כאב מוסקולוסקלטליות כרוניות. השיטה נמצאת בשימוש מזה כ 100 שנים , אולם הפרוטוקולים וההתוויות הנוכחיות לשימוש בה נוצרו אי שם בשלהי שנות החמישים ע"י דר' ג'ורג' הקט (George Hackett), כירורג אמריקני, בהתבסס על ניסיונו הקליני רב השנים. אחת מעקרונות הליבה הוא הזרקת כמות קטנה יחסית של תמיסה מגרה / מעודדת הצטלקות ברצועות, בחיבורי גידים כואבים ובחללי מפרקים, דבר המביא בסופו של דבר לחיזוק המבנים הפגועים, כל זאת במהלך מספר מפגשי טיפול הנפרשים על פני מספר חודשים. קיים מידע מבוסס ראיות (EBM) בדרגות הוכחה שונות התומך בשימוש בשיטה בכאב גב תחתון לא ספציפי, בבעיות גידים שונות כגון "מרפק טניס", דלקת בגיד אכילס ובאוסטאוארטריטיס של הברך. המנגנון מבוסס ככל הנראה על גירוי מנגנוני ריפוי טבעיים באתר ההזרקה. שלושת התמיסות המרכזיות המצויות בשימושו קליני פועלות כל אחת באופן מעט שונה. דקסטרוז היפרטוני ע"י גרימת קריעה אוסמוטית של תאים במיקום ההזרקה, פנול-גליצרין-גלוקוז (G 2 P) ע"י גירוי תאים באזור ואילו סודיום-מוראט ע"י כימוטקסיס של תאים וחומרים המעודדים תגובת מערכת החיסון מקומית והמעודדים הצטלקות.

(מיו=שריר, פציה=רקמת חיבור) מאופיינת ע"י כאב מקומי ומוקרן ממערכת השריר והשלד. התסמונת שכיחה ביותר, יכולה להופיע כמעט בכל שריר שלד בגוף ומהווה סיבה משמעותית לתחלואה וירידה באיכות החיים. פרט לכאבים תתכן רגישות מקומית, נוקשות בתנועה, הגבלה בטווחי התנועה והזעה/חום/קור/בצקת מקומית. המאפיין החשוב ביותר בתסמונת הינו נקודת הדק (trigger point), המוגדרת כנקודה שבעת גירויה מתרחשת הקרנה של כאב המתאים לתלונות החולה.הטיפול מתבצע בד"כ אחת לשבוע, ומותנה בחומרת הבעיה, כפי שמאובחנת בהיסטוריה הרפואית ובבדיקה הגופנית. התגובה לטיפול תלויה במכלול גורמים ביניהם המצב הבריאותי הכללי, ואספקת הדם לרקמה. קיימת חשיבות עצומה לשיקום תפקודי במקביל לטיפול ע"י שילוב של טיפול ידני (מנואלי) כגון כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, עיסוי רקמות עמוק, טווינה, שיאצו, הידרותרפיה, או טכניקות להרפיית שרירים כגון היפנוזה רפואית. במרפאתנו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מטפלים שונים מהתחומים הנ"ל אשר משתלבים בטיפול על פי חוות דעתו הרפואית של רופא שיקום הכאב לפי המקרה.

חולים רבים סובלים מכאב כרוני שמקורו ברקמה רכה כגון שריר, גיד, רצועה (= כאב מיופציאלי) שאינו מאובחן או מטופל כיאות. נקודות הדק הן נקודות עם רגישות יתר בשרירים וברקמת החיבור היכולות להיגרם על ידי גורמים רבים. לאחר בירור מקיף של ההיסטוריה הרפואית הקשורה לכאב, החולה נבדק לאיתור נקודות ההדק הכואבות ביותר. בהמשך מתבצע דיקור תוך שרירי על ידי מחטים המשמשות גם ברפואה הסינית ולעיתים משולבות גם הזרקות של חומר המשמש לאלחוש מקומי ( כמו אצל רופא שיניים) לאזורים הבעייתיים. לעיתים כאשר הכאב נגרם בשל נקודת הדק מסויימת בלבד, האפקט הטיפולי לאחר טיפול בודד יכול להיות דרמטי ביותר. למטופל עם ריבוי נקודות הדק הנגרמות עקב גירוי שורשי עצבים לאורך זמן, יידרשו מספר מפגשים על מנת להביא להקלה הדרגתית עם התקדמות הטיפול.

במהלך הטיפול מוחדרות מחטים עדינות לתוך השרירים המעורבים ומבוצע גירוי שרירי. השימוש במחט דומה במקצת לתגובה העצבית המתרחשת לאחר הפעלת "פטישון החזרים" בידיים ורגליים: לאחר תגובה מהירה של כיווץ השריר, מתרחשת הרפיה והארכה של השריר. שחרור זה של השריר המקוצר מוביל להקלה בכאבים ושיקום תפקודי אמיתי. חולים רבים מפחיתים או מפסיקים לחלוטין את השימוש שלהם בתרופות וחוזרים לאורח חיים פעיל כבעבר. הפעולה מכונה דיקור יבש לאחר שנתגלה שמשמעות הזרקת החומר נמוכה מיתרונות הריפוי הטמונים בזריקה עצמה.

לידוקאין הוא חומר לאלחוש מקומי, החוסם פעילות לא תקינה של עצב פגוע מבלי לפגוע בתפקוד העצבים הבריאים ולכן לא חוסם פעילות מוטורית או תחושתית של העצב עצמו. כמו כן הוא מפחית את פעילות היתר הקשורה להולכת הכאב במערכת העצבים המרכזית.

משמעות השם אפידורל הוא "מעל קרום הדורה". זהו קרום שמכסה את חלל חוט השדרה, הוא מצוי בתעלת השדרה ומעליו קיים חלל פוטנציאלי (כלומר מקום בו ניתן ליצור חלל או להזריק חומר)
לחלל זה מבוצעת הזריקה ומכאן שמה. החומרים שנהוג להזריק במסגרת מרפאת הכאב הם חומרי הרדמה מקומית (לידוקאין) וקורטיזון (סטרואידים) זאת בשונה מהחומרים לאלחוש המשמשים להזרקה לאותו המיקום והניתנים ליולדות להקלה על כאבי הלידה.